מילים של שמחה - הבלוג שלי

איך ניצור מחשבות חיוביות?- חלק 4

May 25, 2017

 

בהמשך לשלושת הפינות האחרונות של אמא של רקסי , אנחנו ממשיכים לעסוק בנושא החשיבה החיובית. בשבועות האחרונים עסקנו בתרגילים הנוגעים בבחירת המחשבות, בדאגה ובגמישות מחשבתית. קיימים אינסוף תרגילים אשר מתרגלים ולשים את החשיבה שלנו ומאפשרים את השינוי המיוחל מהחשיבה השלילית האוטומטית אל זו אשר תאפשר לנו מציאות חיובית ושמחה יותר. אני בוחרת בכל פינה את התרגילים אשר אני מכירה ומבצעת באופן אישי גם כאמא עם בתי וגם כמאמנת עם המתאמנים שלי. התרגילים שאני מציגה בפניכם הנם תמיד קלים לביצוע ומחזקים את "שריר" החשיבה החיובית. 

היום הנושא בו בחרתי לגעת הוא הצלחות ובטעויות. 

כולנו רוצים להצליח וכולנו חוששים לטעות. 

הילדים שלנו אשר , לצערי, לומדים במערכת חינוך אשר כל הזמן מודדת הצלחות וכישלונות, נמצאים בתוך הטווח הזה בין הצלחה לכישלון. טווח אשר אינו מעצים, אינו מאפשר חיבור לכוחות פנימיים ובואו נהיה אמיתיים, מכווץ אותם ומקטין את בטחונם העצמי.

כהורים ,ברור שמה שאנו רוצים עבור ילדנו הוא חיזוק והעצמה, היינו רוצים שידעו באמת , בידיעה פנימית שזה בסדר לטעות, שמטעויות כולנו למדים וכן היינו רוצים שיבינו שההצלחה נמדדת בעיני המתבונן. 

בוב פרוקטור , אחד המנטורים הגדולים בעולם בנושא מנהיגות והצלחה , הראה פעם באחת ההרצאות שלו תרגיל חזק אשר נותן תמונה אמיתית על ההתיחסות שלנו לטעויות.

מול הקהל הוא פתר 3 תרגילי חשבון בסיסיים , אשר כתב על לוח. 

2+4=6

7+2=9 

את שני התרגילים הראשונים הוא פתר נכון , אך בתרגיל השלישי הוא "טעה" וכתב 

3+5=10

בקהל מיד קמו אנשים ומיהרו לתקן אותו ולהעיר לו על הטעות. 

בוב פרוקטור הסתובב אל הקהל ואמר:

"יפה מאוד! שני תרגילים פתרתי טוב - ואף אחד לא הוציא מילה טובה אחת אולם כאשר טעיתי מיד כולכם הערתם לי ותקנתם אותי"

עכשיו תחשבו על הילדים שלכם, הם עושים הכתבות ומבחנים על בסיס שבועי , כאשר עונים נכונה , זוכים במקסימום לסימן "וי", אולם כאשר טועים תסומן הטעות בקו אדום או במילה טעות/לא נכון!

אנו רגילים לתשומת לב מועטה מידי להצלחות שלנו ולתשומת לב גדולה לטעויות שאנו עושים.

התוצאה של כך היא שאנו חוששים ופוחדים לטעות, ובעצם נמנעים מלבצע פעולות אשר יכולות לקדם אותנו וליצור לנו חוויות של הצלחה.

שימו לב אל עצמכם בגישה שלכם אל הטעויות וההצלחות שלכם, שימו לב לדוגמא האישית אשר אתם נותנים לילדכם.

האם אתם מוקירים עצמכם על הצלחות?

האם ביקורתיים כלפי עצמכם על טעיות?

האם מכים על חטא?

האם אתםנותנים לילדכם פידבק על ההצלחות שלהם? 

האם המשוב שאתם נותנים על הצלחות הינו משמעותי באותה מידה ויותר למשוב על טעויות?

כמה פעמים ביום/בשבוע אתם מעירים לילדכם הערות (מה יהיה עם הבלגן בחדר? מתי תתנהגי כמו אחותך? וכו) 

לעומת מספר הפעמים בהם אתם מדגישים ומחזקים על ההצלחות וההשגים שלהם?

כגננת ומאמנת ילדים ונוער אני פוגשת על בסיס יומי ילדים אשר נמנעים ומפחדים מכישלון. עלינו באמת לתרגל איתם וללמדם שההתנסות והחוויה הן הלמידה המשמעותית בחיים ולכן עלינו לעזור להם להגמיש את תפיסתם לגבי מהי הצלחה ומהי טעות. 

התרגיל שאני מציעה לכם היום הוא דושיח בינכם ובין ילדכם לגבי משהו שהיו רוצים להשיג ואתם חשים שיש להם שיחה פנימית אשר עוצרת אותם להשגת המטרה. 

שאלו את ילדכם לספר על משהו שהיו רוצים להשיג ונראה להם בלתי אפשרי

דוגמא- 

הייתי רוצה להוציא ציון 90 במבחן

הייתי רוצה לקנות x ליום ההולדת שלי. 

הייתי רוצה להזמין את החברה הזו והזו לישון אצלי

וכו. 

בקשו מילדכם שיגידו לכם (ותרשמו את מה שיאמרו) את כל הטעונים שעולים בהם מדוע לא יצליחו להשיג את המטרה הנכספת .

בצורה זו נצליח לחשוף את כל המחשבות השליליות, הפחד מכישלון אשר מונעים מהם את ההצלחה. 

לאחר שרשמתם לפחות 5 טיעונים שהעלו מדוע לא יצליחו עשו היפוך בשיחה.

בקשו מילדכם להצהיר את המטרה שרצו כאילו כבר השיגו אותה :

הוצאתי 90 במבחן 

קניתי לי x ליום ההולדת

הזמנתי את החברה והיא ישנה אצלי

כל פעם שהם מצהירים על השגת המטרה אימרו למולם את אחד מחמשת הטיעונים שהעלו קודם.

הרעיון הוא לחזק את הרצון להשגת המטרה.ככל שילדכם יחוש חזק יותר למול הטיעונים שאתם אומריםלמולו(שהוא העלה קודם)כך יתחזק הרצון ותתחזק היכולת להשיג את אותה מטרה נכספת.

מטרת התרגיל הוא חיזוק השריר הפנימי - שריר האמונה בעצמנו, שריר ההצלחה. 

בנוסף ברצוני לנמליץ לכם היום על שני ספרים אשר מספרים את סיפור חייו של תומס אדיסון הממציא הדגול, אשר נזרק מבית הספר בילדותו ובזכותה של האמונה בעצמו הגיע להשגים מדהימים והפך להיות אחד מהממציאים הגדולים ביותר. 

הראשון הוא מסדרת ממציאים ומגלים - תומס אדיסון מאת תמר כוכב

והשני הוא תומס ואני מאת דר טל בן שחר. 

שני הספרים מעוררים השראה להצלחה ומעודדים טעויות, מתוך הבנה שהדרך להצלחה רווית טעויות. 

וכמו שאמר אדיסון: "לא נכשלתי. רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שלא עובדות."

היום צירפתי לכם את הסרטון על אורמי החזרזיר, שבו צפו עם ילדכם וראו איך אורמי אינו מוותר על הרצון  להגיע אל העוגיות, ומה הוא מוכן לנסות ולעשות בכדי להצליח. 

 

מאחלת בהצלחה 

וילאה בואו נלוש את מחשבותינו שיהיו רכות, גמישות ובעיקר חיוביות.

מוזמנים ומוזמנות להגיב או לשאול שאלות ממש כאן למטה

הרבה אהבה שרון

 

האם אורמי החזרזיר מפחד לטעות?


"הכשלון הוא בסיס להצלחה והדרך בה ניתן להשיגה בסופו של דבר"

 פתגם סיני

 

 

 

 עיזרו לרקסי להצליח ולהגיע אל העצם שהוא רוצה:)

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter