מילים של שמחה - הבלוג שלי

איך נחזק את היכולות החברתיות של ילדנו? חלק 3

June 22, 2017

 

לפני שנמשיך בתרגול ואימון היכולות החברתיות של ילדנו הייתי רוצה לעשות קצת סדר ולתת לכם רקע ואינפורמציה על התפתחות חברתית.

מתוך תגובות שהגיעו אלי במייל ושאלות שלכם אני מבינה שכדאי לרגע לחזור אחורה ולעשות סקירה מסודרת של הנושא הזה שנקרא יכולות וכישורים חברתיים.

חשוב להוסיף ואף להדגיש שהדור של הילדים שלנו הינו דור קצת אחר, דור שחי במציאות מהירה מאוד, מציאות בה רמת הגירוי החושי מאוד גבוהה ואינטנסיבית.

התקשורת החברתית עוברת שינוי משמעותי בגלל מכשירי הטלפון והתקשורת הכתובה והמקוצרת בהודעות , לדעתי הדור הצעיר מיומן יותר בכתיבה מאשר בדיבור והגורם שהכי משפיע על התקשורת הוא שהיא אינה פנים אל פנים.

כמבוגרים אנו יכולים להיות ביקורתיים ולחשוב שהדור הצעיר מתקלקל , אולם אני מזמינה אתכם להתבונן בצורה רחבה יותר ומציעה לראות את השינויים בדפוסי התקשורת כחלק מהקידמה ובמקום להיות ביקורתיים אליהם , לנסות ולמנף אותם לכיוונים חיוביים. הדור של ילדנו מיומן בתקשורת בצורה אחרת , תקשורת שיש בה רווחים ומחירים כמו כל דבר. בפוסטים הבאים אשר עוסקים באתגרים חברתיים אנו ננסה לתרגל ולהתאמן על החלקים החסרים בתקשורת החברתית שלהם. 

אז בואו נתחיל מההתחלה, מסקירה קצרה על מהם כישורים ויכולות חברתיות. 

מהם כישורים חברתיים?

"כישורים חברתיים הם רפרטואר של התנהגויות מילוליות ולא מילוליות שבאמצעותן משפיעים בני אדם על התגובות של זולתם בהקשר הבינאישי. רצף התנהגויות זה פועל כמנגנון שבאמצעותו אנשים משפיעים על סביבתם על ידי השגת תוצאות רצויות וסילוק או הימנעות מתוצאות בלתי-רצויות  בהקשר החברתי"

(Rinn & Markle, in press, 1984).
מיומנויות חברתיות באות לידי ביטוי באופנים שונים:

• יוזמה ועשיית מאמץ להיות בחברת ילדים אחרים כך שמיומנויות חברתיות שונות תבואנה לידי ביטוי.

• יכולת לשתף פעולה – התנהגות זו כוללת הצעת עזרה לאחרים וקבלת עזרה, התחלקות, ביצוע משימות לפי תור והיכולת להתפשר.

• כישורי שיחה – היכולת להקשיב לחבר ולהבין למה הוא התכוון, דיבור ברור ומובן שיכול להעביר מסר ברור ומדויק.

• היכולת להבין כיצד אחרים מרגישים, להבין שלאחר ישנם רגשות ולעמוד על טיבם כדי שניתן יהיה להתחשב בהם

• היכולת להביע רגשות חיוביים ושליליים באופן מותאם כך שהאחרים יוכלו להבין אותי.

• היכולת להביע את עמדה .

• היכולת לקבל מרות ולהישמע לבקשות/דרישות האחר.

• היכולת לקבל את הכללים והחוקים של הקבוצה/המשחק.

• היכולת לווסת בין הצרכים שלך לצרכים של האחר.• היכולת לשאת תסכול/הפסד.
 

הספרות המקצועית מזהה חמש קטיגוריות סוציומטיות – חמישה סוגים של טיפוסים חברתיים המייצגים רמות שונות של כישורים חברתיים אצל ילדים:

ילדים פופולאריים - ילדים אהודים על ידי ילדים רבים אחרים, ושאינם אהודים על  ידי מעט מאוד ילדים.

ילדים רגילים - ילדים שיש להם חברים רבים, אך הם אינם אהודים באותה מידה כמו  הילדים הפופולאריים.

ילדים שנויים במחלוקת - ילדים שמצד אחד אהודים על ידי רבים, ובו בזמן נתקלים  בהתנגדות של ילדים רבים אחרים.

ילדים זנוחים - ילדים הנוטים להיות מבודדים, ועל אף העובדה שיש להם מעט חברים  הם אינם שנואים על ידי הילדים האחרים.

ילדים דחויים - ילדים שנואים על ידי רבים מחבריהם לקבוצה או לכיתה, אך גם זוכים  לאהדה של מעטים. קטגוריה זו נחלקת לשתי קבוצות: ילדים דחויים שהם תוקפניים - התנהגותם מאפיינת על ידי רמות תוקפנות גבוהה, שליטה עצמית נמוכה וריבוי בעיות התנהגות. ילדים דחויים שהם כנועים- נוטים להיות מופנמים, מרוחקים מהקבוצה, חרדים ומבודדים.

לפני שאתם ממשיכים , עיצרו לרגע והתבוננו על ילדכם, האם הם מיומנים ביכולות ובכישורים המוזכרים למעלה?

נסו לדרג את היכולות שלהם מ-1 ועד 10 בכל אחד מהסעיפים , כך תוכלו לקבל תמונה עדכנית של מה כדאי לחזק ? אילו יכולות שווה להעצים (לחזק את החוזקות) אילו כישורים כדאי ללמוד? וכו.

כפי שכתבתי לכם בהקדמה הילדים שלנו חיים בעולם בו התקשורת משתנה מאוד. תחושת השייכות באה לידי ביטוי בשייכות לקבוצות ווטסאפ ולא רק לכיתה או לקבוצת השייכות הגילאית, רמת המקובלות נמדדת במספר הלייקים והתגובות. 

המדדים משתנים , הניראות אחרת אולם הכישורים שעליהם לפתח בכדי ליצור אינטרקציות חברתיות חיוביות נשארו אותו הדבר. 

בשבוע שעבר הבלוג עסק בהכרות של ילדנו עם עצמם - מטרת ההכרות של ילדנו עם עצמם היא בכדי שיוכלו להכיר את עצמם ולבטא את עצמם החוצה.

התרגיל השני עסק באימון וחיזוק של יכולת ההתענינות באחר, מיומנות חשובה ומשמעותית ביצירת יחסים חברתיים.

אז לאחר שנרגיש שהילדים שלנו מכירים את עצמם, החוזקות שלהם, הכישרונות שלהם, הפחדים שלהם, החולשות שלהם, המחשבות שלהם והרגשות שלהם ולאחר שנתרגל איתם סקרנות והתענינות בואו נתמקד במרחב שהם מייצרים.

 בכדי שתיווצרנה אינטרקציות חברתיות נעימות וחיוביות עלינו לקחת אחריות על הדבר הזה שנקרא מרחב. 

המרחב שאנו מייצרים משפיע באופן משמעותי ביותר על היחסים שלנו עם הסביבה.

ממה נוצר המרחב שאנו יוצרים?

איך אנחנו יוצרים מרחב?

בכדי ליצור מרחב נעים עלינו לחזק את תשומת הלב שלנו למספר דברים:

  • שפת גוף

  • קשר עין

  • נוכחות

  • חיוך 

  • לב פתוח

עלינו לשוחח עם הילדים על היכולת שלהם להשפיע על היחסים שלהם עם הילדים שסביבם. עלינו לשתף אותם עד כמה המרחב שאנו יוצרים סביבנו מושך או דוחה את האנשים שסביבנו וכמה פשוט עם מעט תשומת לב לפתח את היכולת ליצירת מרחב נעים.

פיתוח תשומת הלב לשפת גוף-

משחק המראה. 

עימדו מול ילדכם ואימרו להם שאתם המראה שלהם. 

התחילו בתנועות פשוטות , הם יעשו תנועה ואתם אחריהם. לאחר מספר תנועות החליפו תפקידים. 

השלב הבא הוא שפת גוף במצבי רגש מסויימים.

בקשו מילדכם להראות לכם בשפת גוף איך הם כשהם שמחים- עשו את תנועות הגוף אחריהם כמו מראה.

בקשו מילדכם להראות לכם בשפת גוף איך הם נראים כשהם כועסים- עשו את התנועות שלהם כמו מראה.

בצורה זו בקשו מהם להראות לכם בגופם מצבים שונים ומגוונים. כמובן אל תשכחו להתחלף בתפקידים מאחר וזה יעודד אותם להמשיך ולשחק. 

הרעיון הוא חיזוק המודעות לאיך שפת הגוף שלהם נראית המצבים שונים, ואיך שפת הגוף שלהם משפיעה על הסביבה. 

פיתוח קשר עין-

מחקרים הוכיחו שכאשר מייצרים קשר עין ל-4 דקות נוצרת אינטימיות. 

בעולמנו המהיר אנחנו לא יוצרים מספיק קשר עין עם הסביבה. אני מזמינה אתכם לתרגל עם הילדים שלכם קשר עין. 

שבו מול ילדכם במשך לפחות דקה אחת (עדיף יותר) השאיפה היא להגיע לפרק זמן של 4 דקות. 

רק שבו זה מול זה והביטו בעיניים. הביטו והרגישו . 

אתם תיווכחו לדעת שזוהי משימה לא פשוטה. מביכה, מרגשת ומאוד חשובה.

ממליצה לכם לבצע את התרגיל הזה עם ילדכם על בסיס קבוע , אחת לשבוע.

בסיום הזמן של קשר העין התחבקו וספרו יחדיו עד 30 (כעשרים שניות) וכך תרויחו גם קשר עין וגם שפת גוף מחברת ונעימה. 

מוזמנים ללחוץ כאן ולראות סרטון מרתק על קשר עין 

ניפגש בפינה בשבוע הבא עם תרגילים והמלצות נוספות.

 

סרטון קצר לצפייה עם הילדים

הסרטון יאפשר לכם לפצוח בשיחה על מיומנויות חברתיות:

מי מתנהג בצורה חברית בסרטון ומדוע?

אילו יכולות חברתיות יש לפינגוין עם הצעיף?(חיוביות?)

איזה מרחב יצר הפינגוין עם הצעיף?

מה היתה שפת הגוף שלו?

לאיזה תגובות הביאה ההתנהגות שלו?

מה היה הפתרון שבחרה החבורה? ומדוע?


רוצה להמליץ לכם לקרוא מאמר מעניין של ד"ר אייל דורון (לחצו על הכותרת)

על פרויקט שנקרא

"שאלנו 1000 ילדים"

 

 

ולסיום אני רוצה להזמין אתכם להכנס עם ילדכם

למועדון של רקסי. 

המועדון של רקסי הוא אתר עבור הילדים שלכם.

האתר עדיין בבניה והרבה תכנים עדיין חסרים. אני עובדת עליו בקדחתנות כי הוא ממלא אותי באושר גדול:)))

אשמח לשמוע מה דעתכם.