מילים של שמחה - הבלוג שלי

אמונות ולמה החלטתי פתאום לכתוב עליהן?

June 28, 2017

 

שלום לכולכם, 

אז נכון שאנחנו באמצע סדרת בלוגים בנושא יכולות חברתיות. אין מה לומר חייהם החברתיים של ילדנו הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בחייהם.

כפי שכתבתי כאן בעבר כולנו מרגישים צורך אמיתי להיות שייכים. הצורך בשייכות הינו מאוד משמעותי ומאפשר לכולנו תחושת ביטחון ורווחה פנימית. 

הצורך בשייכות של ילדנו לקבוצה בה הם חיים : הכיתה, הגן וכו הוא צורך עמוק וכמובן כאשר הם חווים דחייה אנחנו כואבים איתם ומתקשים לסייע.

בבלוגים הקודמים נתתי לכם תרגילים לאימון וחיזוק הכישורים הנדרשים ליחסים חברתיים חיוביים.

כישורים כמו היכולת לשאול שאלות ולהתעניין בזולת, היכולת להבעה עצמית של עולמם הפנימי , היכולת ליצור מרחב נעים על ידי קשר עין ועוד.

התכנון שלי היה להמשיך בעוד ועוד תרגילים אשר מחזקים עוד ועוד כישורים. אבל....

השבוע מצאתי עצמי מגיבה מספר פעמים בסיטואציות שונות למשפטים כמו:

"השאלות שאת שואלת קשות מידי, ילדים לא יכולים לענות על הרגשות והמחשבות שלהם , אפילו למבוגרים זה קשה. "

" הבת שלי מאוד ביישנית ועדינה , היא לעולם לא תצליח לתרגל קשר עין , זה תרגיל קשה מידי בשבילה"

ואפילו משפט אחד , עצוב במיוחד שהגיע מבת עשרה שאמרה על אמא שלה :" אמא שלי לא משתנה , אני כבר מיואשת, אין לי עם מי לדבר, הכל כל כך קשה ,לא בא לי לחזור הביתה!"

בכל אחת מהסיטואציות מצאתי עצמי כותבת, עונה ומסבירה על עוצמתן של אמונות, כמה הן מנהלות את חיינו וגורמות בדיוק לתוצאות שנצליח להשיג. 

פתאום זה היה לי מאוד חזק, יותר מהכל שצריך וכדאי וחשוב שנעצור רגע את הענין החברתי ונדבר על אמונות.

האמונות שלנו מנהלות אותנו! האמונות שלנו על הילדים שלנו מנהלות אותנו כהורים! ומה שעוד יותר חשוב כאן לעצירה והתבוננות הוא שהאמונות שלנו על הילדים שלנו מנהלות את האמונות שלהם על עצמם ועל העולם!

כל אחד מהציטוטים שכתבתי לכם למעלה היו אמונות, אמונות מגבילות שמתפקדות ככלא. 

אמונות מגבילות אשר מראש לא מאפשרות לתוצאות הרצויות, הנכספות , להתרחש.

מצאתי עצמי כותבת לאנשים שעליהם להגדיל את טווח האמונה שלהם, להרחיב את האפשרויות, מאחר ואם את תאמיני שילדך לא מסוגל לענות על שאלות מאחר והן קשות, אז לעולם לא תסייעי לו להרחיב את המודעות והתודעה שלו, 

שאלות קשות זוהי אמונה! מבחינתי שאלות יכולות להיות מאתגרות, יכולות לעורר למחשבה עמוקה , יכולות לגרום לנו לחפש את התשובה ... מצויין , זה הופך אותן לשאלות חשובות , מעולות, מלמדות, מרחיבות דעת ולאו דווקא לשאלות קשות.

גם המשפט, הבת שלי ביישנית, זוהי עוד אמונה מגבילה, מקטינה , אמונה שאינהב מאפשרת לנסות, להרחיב את האפשרויות. 

מה ששבר אותי היה היאוש שנשמע מפיה של נערה בת 15, רכה בשנים שהאמונה שאי אפשר לשקם את יחסיה עם אמה היא כל כך חזקה בתוכה שהיא ממש סירבה בתוקף לחשוב שאולי , רק אולי , ניתן ליצור שינוי.

פתאום הרגשתי את זה כמו בוקס בבטן. 

חייבים לדבר קצת על אמונות!!!

חייבים לאפשר למרחב של אמונות גדול יותר, רחב יותר, שהרבה יותר אפשרי,

אפשרי לילדה ביישנית ליצור קשר עין ולתרגל ולהתאמן ולהתחזק!

אפשרי לבת 15 להאמין באהבה שיש בינה ובין אמה ולדעת שניתן לשקם כל יחסים!

אפשרי לילדים בגיל הרך והכבד לעהכיר את רגשותיהם ומחשבותיהם ולענות על שאלות שמאתגרות את ההתבוננות פנימה.

אפשרי!!!

אז בואו תעצרו לרגע ותחשבו על האמונות שלכם....

תחשבו ותזכרו שהאמונות שלכם הם האמונות שילדכם יפתחו. 

איזה אמונות אתם הייתם רוצים להקנות לילדים שלכם ביחס לחיים?

 מה הייתם רוצים שהם יחשבו על העולם?

 על אנשים אחרים ?

על האפשרויות הקיימות סביבם?

והכי חשוב מה הייתם רוצים שיאמינו על עצמם?

 אמונות מעצבות את המציאות.

אם תאמינו ש"כולם רמאים", תפגשו רמאים.

אם תאמינו ש"כולם אנשים טובים" תפגשו יותר פעמים אנשים טובים.

כך מתנהגת תשומת הלב שלנו. היא ממגנטת אליה תכנים דומים לתכנים שכבר ישנם ("דומה מושך דומה").

מערכת האמונות שלנו היא כמו מנוע חיפוש. תכתבו שם "החיים קשים" ומיד תקבלו רשימה שלמה של הוכחות שזה אכן כך. תכתבו "החיים יפים" וגם אז תופיע רשימה של הוכחות.

אז מהם החיים, בסופו של דבר? יפים או קשים? הכל תלוי דרך איזה פילטר, דרך איזו אמונה, אתם מסתכלים עליהם. מה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה - איזה אמונות אתם רוצים שיהיו לילדכם??

 ילדים, מתוקף היותם ספוגים המחדירים פנימה כל מידע, סופגים לתוכם  את האמונות של המבוגרים המשמעותיים בחייהם - שלכם!

ענין האמונות מתחלק לשניים , ראשית האמונות שלנו על העולם .

אם אנחנו מלאי פחדים וחששות, אנחנו מעבירים לילדים אמונות של פחד וחשש מפני העולם.

אם אנחנו ממהרים לכעוס ונוטים להתלונן - אנחנו מעבירים לילדים אמונות ש"העולם לא בסדר", מה שמהר מאוד יגרום גם להם להפוך לביקורתיים, כעסנים ומתלוננים.

אם אנחנו פרפקציוניסטים ולא מסוגלים להוציא מתחת ידינו עבודה אלא אם כן היא מושלמת - גם הילד ילמד להאמין שאסור לעשות משהו פחות ממושלם - ובמלים אחרות - אם הוא לא סבור שהוא יכול לעשות את זה מושלם הוא לא ינסה את זה.

וחשוב שנזכור אנחנו לא יכולים ללמד את ילדנו משהו שאנחנו בעצמנו לא יודעים. ובמקרה של האמונות- אנחנו לא יכולים להקנות לילדנו אמונה שאנחנו בעצמנו לא מאמינים!

 אנחנו לא יכולים למכור לילדינו את האמונה שהכל אפשרי אם אנחנו חיים חיים קטנים ומוגבלים ולא מאמינים שיש ביכולנו לשנות כלום.

אנחנו לא יכולים לצפות שהבית שלנו יתנהל בשלווה ורוגע, עם יחסים טובים ומכבדים ומלאי הערכה ואהבה, אם אנחנו בעצמנו לא יודעים לעשות זאת.

הצד הנוסף של האמונות הוא האמונות המגבילות שיש לנו על הילדים שלנו.

היא ביישנית- אמונה מגבילה שלא מאפשרת לילדה להתפתח ולחזק את עצמה כך שתוכל להביע את האני שלה בעולם.

הילד לא מסוגל- אמונה מגבילה שאינה מאפשרת לילד להתפתח ולהגדיל את רמת המסוגלות שלו.

וכך הלאה והלאה...

התרגיל של היום הוא עבורכם, 

הפעם בלי הילדים,

פשוט באמת תעצרו , תשאלו את עצמכם בכנות, ללא שיפוט עצמי, מה אני חושבת, מה אני חושב על הילד שלי? 

מה אני מאמינה שהילדה שלי יכולה או לא יכולה לעשות?

שבו עם בני זוגכם ותתבוננו זה על זו , 

היו אמיתיים וחישבו מהן האמונות המגבילות אתכם כהורים?

ואז חישבו..

מה הייתם רוצים שילדכם יצמחו להאמין?

מה הייתם רוצים שיחשבו על עצמם? על העולם? על אנשים אחרים? על החיים?

שאלות קשות?

אל תיבהלו זו רק אמונה מגבילה:))))

 שימו לב לאמונות שאתם משמיעים בקול רם באזני ילדיכם.

שימו לב גם לאמונות שאתם לא אומרים בקול רם, ורק חושבים בלב.

 שאלו את עצמכם - האם אני באמת רוצה להאמין בזה? האם האמונה הזו מעצימה אותי? ואולי הייתי רוצה להחזיק בכלל באמונה אחרת?

תהליך ההתבוננות על האמונות שלנו כבני אדם וכמובן כהורים הינו משמעותי מאוד . 

הוא בסיס לכל תהליכי המודעות. 

בשבוע הבא אחזור לנושא החברתי, ואמשיך בתרגילים שיסייעו לכם לחזק את הכישורים החברתיים של הילדים במהלך החופשה . 

הרבה אהבה ממני 

שרון

 

סרטון קצר לצפייה עם הילדים

הסרטון באנגלית אולם המסר ברור. 

האמונה שלו שהעולם הינו מקום מסוכן, 

גרמה לו לשים מסכת הגנה ששמרה עליו אך ניתקה אותו מהסביבה. 

 

ולסיום אני רוצה להזמין אתכם להכנס עם ילדכם

למועדון של רקסי. 

המועדון של רקסי הוא אתר עבור הילדים שלכם.

האתר עדיין בבניה והרבה תכנים עדיין חסרים. אני עובדת עליו בקדחתנות כי הוא ממלא אותי באושר גדול:)))

אשמח לשמוע מה דעתכם.